כבר קיבלנו החלטה. ואפילו הרגשנו שהיא נכונה.
אמרנו לא. הצבנו גבול. ניהלנו שיחה שדחינו. עשינו שינוי בעבודה. התחלנו משהו חדש.
ואז, דווקא אחרי שעשינו את הצעד, משהו מתחיל להתערער.
אולי אמרתי את הדברים באופן חד מדי.
אולי פגעתי.
אולי היה נכון לחכות.
אולי זו בכלל הייתה טעות.
ובלי ששמנו לב, אי הנוחות הופכת למסקנה:
לא נוח לי ← כנראה משהו לא בסדר ← אולי כדאי לחזור בי
אבל רגע.
מה בעצם אפשר ללמוד מאי הנוחות?
אי נוחות היא מידע
אי נוחות אינה תקלה שצריך להעלים, וגם לא אמת שצריך לציית לה.
אולי אי הנוחות היא בעצם הזמנה לבירור.
לפעמים אי הנוחות מצביעה על משהו במציאות שדורש תשומת לב. לעיתים היא חושפת הרגל ישן שמתנגד לשינוי. היא יכולה להצביע על מחיר שלא לקחנו בחשבון, ויכולה להיות פשוט חלק מהמפגש עם דרך חדשה שעדיין אינה מוכרת לנו.
השאלה אינה איך להפסיק להרגיש אי נוחות, אלא מה אפשר ללמוד ממנה לפני שמחליטים כיצד לפעול.
נניח שהצבנו גבול ומופיעה אשמה.
האשמה יכולה לספר שפגענו באדם אחר או שהדרך שבה הצבנו את הגבול אינה מדויקת לנו.
אבל היא יכולה להופיע גם מפני שאנחנו לא רגילים להציב גבול בדרך שבה עשינו זאת הפעם.
בשני המקרים התחושה אמיתית.
אבל המשמעות שלה אינה בהכרח זהה.
לא לציית לתחושה ולא להשתיק אותה
כשעולה אי נוחות, אנחנו יכולים לנוע במהירות לאחד משני כיוונים.
לפעמים אנחנו נותנים לתחושה משמעות מיידית:
עולה בי פחד. כנראה זה מסוכן.
עולה בי אשמה. כנראה עשיתי משהו לא בסדר.
עולה בי ספק. כנראה הבחירה שלי הייתה שגויה.
ובפעמים אחרות אנחנו עושים כמעט את ההפך:
זהו, בחרתי. אין טעם לפתוח את זה שוב.
אבל בפנים נשאר כיווץ.
בשני המקרים דילגנו על הבירור.
במקרה הראשון התחושה הפכה מיד למסקנה. במקרה השני ניסינו להשתיק אותה כדי להחזיק בהחלטה.
ויש אפשרות נוספת:
להקשיב לתחושה בלי לתת לה להחליט במקומנו.
לשם כך כדאי להפריד:
מה אני מרגיש ← מה פירשתי שזה אומר ← מה אני יודע בפועל
ההפרדה הזאת אינה מבטלת את התחושה.
להפך.
היא מאפשרת לברר מה היא מביאה איתה לפני שאנחנו מחליטים כיצד לפעול.
מה דורש בירור?
לפעמים, אחרי שקיבלנו החלטה, באמת מופיע מידע שלא היה בידינו קודם.
מחיר שלא הבאנו בחשבון. תגובה שמלמדת אותנו משהו חדש. צורך שלא זיהינו. פער בין מה שחשבנו שיקרה לבין מה שקורה בפועל.
המידע הזה יכול להצדיק בחינה מחודשת של הבחירה.
אבל לפעמים המציאות לא השתנתה.
מה שהופיע הוא הקושי להיות במקום חדש.
הישן, גם כשהוא כבר אינו מתאים לנו, מוכר. אנחנו יודעים איך להתנהל בתוכו. שינוי מערער את המוכר, ולכן גם צעד שנכון לנו יכול לפגוש פחד, ספק או אשמה.
אי הנוחות מביאה איתה מידע שמבקש לשנות את הבחירה, או מידע שיעזור לנו להחזיק אותה אחרת?
זו אינה שאלה שמבקשת לשכנע אותנו להמשיך.
לפעמים הבירור יוביל דווקא לשינוי.
המטרה אינה להחזיק בהחלטה בכל מחיר. המטרה היא לא לתת לאי הנוחות להחליט במקומנו לפני שביררנו מה היא מספרת.
ליצור מרווח לפני שפועלים
כאן נכנסת המודעות.
מודעות אינה רק לשים לב למה שאנחנו מרגישים. היא מחזירה לנו את המרווח לברר מה דורש תשומת לב ולבחור כיצד לפעול.
לא לבטל את התחושה.
לא לציית לה אוטומטית.
לברר מה דורש תשומת לב.
לפגוש את המציאות.
ואז לבחור כיצד לפעול.
לא לבטל את התחושה ← לא לציית לה אוטומטית ← לברר מה דורש תשומת לב ← לפגוש את המציאות ← לבחור כיצד לפעול
בתוך המרווח הזה אפשר לגלות שאי הנוחות מצביעה על משהו שדורש שינוי.
ואפשר לגלות שהבחירה עדיין נכונה לנו, אבל המפגש איתה דורש זמן, הסתגלות או דרך מעט אחרת.
מפת הבירור
כשמופיעה אי נוחות אחרי החלטה או פעולה, אפשר לעבור דרך כמה שאלות.
מה אני מרגיש עכשיו?
לתת שם למה שנוכח, בלי למהר לפתור אותו.
מה פירשתי שזה אומר?
איזו מסקנה כבר הסקתי מהתחושה על עצמי, על המצב או על הבחירה שעשיתי?
מה אני יודע בפועל?
מה קרה במציאות, בנפרד מהמשמעות שנתתי לו?
מה עדיין דורש בירור?
איזה מידע חסר לי? איזה מחיר התגלה? מה מתוך אי הנוחות קשור למצב עצמו ומה קשור למפגש עם משהו חדש ולא מוכר?
מה אני לומד מאי הנוחות?
מה היא מאפשרת לי לראות שלא ראיתי קודם?
ומה אני בוחר לעשות עכשיו?
מכאן יכולות להיפתח שלוש אפשרויות:
להמשיך, לכייל או לשנות כיוון.
המהלך כולו נראה כך:
אי נוחות ← מה אני מרגיש ← מה פירשתי שזה אומר ← מה אני יודע בפועל ← מה דורש בירור ← בחירה ← פעולה ← בדיקה מחדש
ואחרי שפעלנו, אפשר לחזור ולבדוק:
מה קרה בפועל? מה למדתי? ומה נכון לכייל מכאן?
לא כדי להגיע לוודאות מוחלטת.
כדי לפעול מתוך יותר בהירות ופחות מתוך תגובה אוטומטית.
לפעמים עצם הבירור מאפשר לראות את הצעד הבא. ובתקופות שבהן קשה להבחין בין מה שאנחנו מרגישים, מה שאנחנו מפרשים ומה שקורה בפועל, אפשר לעשות את הבירור הזה גם יחד.
בתהליך הליווי אנחנו נותנים מקום למה שעולה, בודקים מה הוא מספר, ומתרגמים את ההבחנה לבחירה שאפשר לבחון בתוך החיים עצמם.
הצעד הבא יכול להתחיל בשיחת היכרות קצרה.